החוק איננו מגדיר מיהו "עובד" ועל כן, בתי הדין לעבודה קבעו לאורך השנים מבחנים שונים שעל בסיסם ייקבע אם מבצע העבודה הוא עובד או לא. יצוין כי המבחן שלפיו ייקבע מיהו "עובד", אינו יכול להיות יציב לדורות (בשל דינמיות הקשר והתמורות בשוק העבודה) והוא צריך להתאים את עצמו לנסיבות המשתנות. החשיבות בסיווגו של אדם כ"עובד" נובעת מן הצורך לדעת מהם אותם החוקים החלים על אותם היחסים שבין המעסיק למועסק, והאם ישנם חוקי מגן החלים של ההעסקה. כך למשל, חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק הגנת השכר, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וכו'.
להלן כמה מן המבחנים, יצירי הפסיקה, המשמשים אבן בוחן לקביעת הסטאטוס "עובד":
- מבחן מקדמי – מטרתו לבדוק האם התקיימו יחסים משפטיים מחייבים או שמא מדובר בהתנדבות גרידא. לשם הכרעה בתשובה למבחן זה, הוצעו בפסיקה מבחני עזר כגון קיומו של קשר חוזי שמקורו בהסכמה הדדית ומרצונם החופשי או קיומה של תמורה בגין עבודתו של המועסק. (פס"ד סרוג'י נ' המוסד לביטוח הלאומי).
- מבחן השליטה והפיקוח – לפי מבחן זה, עובד הוא מי שכפוף לפיקוחו ולמרותו של המעסיק, ושמקבל מהמעסיק הוראות להן עליו לציית.
- מבחן התכלית – השאלה אם אדם עובד או לא נבחנת גם לפי העניין הנידון ובהתאם לחוק הרלוונטי אותו בוחנים. כך למשל, ייתכן שאדם יסווג בהקשר אחד כעובד, אך לא יסווג כעובד בהקשר אחר.
השופט ברק קובע בדנג"צ סרוסי שיש להתייחס למושג "עובד" כמושג תלוי הקשר משפטי – קיומו של המושג ייבחן לאור נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה, בהקשר המשפטי הספציפי שבו הוא נבחן, ולאור שאלת תכליתו של החוק הספציפי שעומד לדיון. - המבחן המעורב – זהו המבחן השולט כיום בקביעת בתי המשפט.
יצויין כי המבחן המעורב לא מבטל את הבחינה של המבחן המקדמי ומבחן השליטה והפיקוח, אולם משקלם הוא נמוך. המבחן המעורב בודק מכלול שלם של אינדיקציות בעלות משקלים שונים.
במרכזו של המבחן המעורב עומד מבחן ההשתלבות ובצדו מבחנים אחרים המעידים על יחסי עבודה, וביניהם: - תלות כלכלית של מבצע העבודה בהתמשכותה של העבודה – קיומה של תלות כלכלית שכזו תעיד על קיומם של יחסי עבודה. זאת מתוך ההנחה שעובד עצמאי לא מפתח תלות כלכלית בלקוח אחד, בעוד שעובד יפתח תלות כלכלית בהמשך ביצוע העבודה אצל מעסיקו. המשקל של מבחן התלות הכלכלית הוא גבוה, בשל העובדה שקיומה של תלות כלכלית בין עובד ומעסיק היא אינטרס מוגן בדיני העבודה.
- מבחן הקשר האישי – עובד הוא אדם שחייב לבצע עבודה באופן אישי ואינו רשאי או אינו חייב להזדקק לעוזר או למחליף על חשבונו. עם זאת, היעזרות שולית באדם אחר לשם ביצוע עבודה אינה שוללת את קיומם של יחסי עובד-מעסיק (למשל היעזרות של מרצה באוניברסיטה במתרגל לשם העברת שיעור, כל עוד ההחלפה נעשית בהסכמת המעסיק, לא תשלול את קיומם של יחסי עבודה בין האוניברסיטה למרצה). משקלו של מבחן זה הוא גבוה יחסית לשאר המבחנים.
- מידת חיוניותה של העבודה לפעילותו של העסק – משקלו של מבחן זה הוא נמוך, שכן ניתן לראות הרבה מצבים שבהם עובדים, שחיוניותם לעסק היא נמוכה, עדיין מוכרים כעובדים.
- קיומה של חובה לעמוד לרשות העסק בהתאם לצורך – עמידה בדרישות המעסיק מהווה מאפיין ליחסי עבודה, ועל כן המשקל שניתן למבחן זה בפסיקה הוא משקל גבוה.
- משך הקשר, רציפותו וסדירותו – ככל שהקשר ממושך, סדיר ורציף יותר, כך גוברת הנטייה להכיר בכך כיחסי עבודה. עבודה של עובד עצמאי מתאפיינת בדרך כלל בעבודה ספציפית, שאינה דורשת עבודה למשך זמן ממושך. כמו כן, העובד העצמאי ייקרא לביצוע עבודות בהתאם לצורך של המעסיק והקשר ביניהם אינו מאופיין כקשר רציף וסדיר. המשקל שמייחסת הפסיקה למבחן זה הוא נמוך, שכן יכול להיות מצב של העסקה לתקופת זמן קצרה שתוכר עדיין כיחסי עבודה (למשל קבלן דירות).
מבחנים צורניים
- אופן קביעת השכר – האם מדובר בשכר חודשי קבוע (מאפיין עובד) או שכר על בסיס עבודה (מאפיין עצמאי).
- אופן תשלום המיסים ותשלומי ביטוח לאומי.
- קיומו של תלוש משכורת לעומת חשבונית מס – עצמאי ינפיק עבור עבודה שביצע חשבונית מס לעומת שכיר שלו יונפק תלוש שכר.
- הגדרת היחסים בחוזה ההתקשרות.
לקבלת ייעוץ משפטי וחוות דעת מקצועית בנושא, צרו קשר עם עו"ד ומגשר קובי חן: 03-7330235
